חוקר פרטי מספר - על חקירות, מעקבים, איסוף מידע ומודיעין

חוק חוקרים פרטיים מסדיר את תנאי הכשרתם של החוקרים הפרטיים וקבלת רישיון חוקר פרטי ממשרד המשפטים. לפניכם סקירה מקיפה של החוק.

הביקוש לחוקרים פרטיים נובע מן העובדה כי במקרים רבים לא ניתן למצוא פתרון לבעיות המתעוררות בחיי היום יום במסגרות המסופקות על ידי המדינה, למשל בדמות רשויות האמונות על אכיפת החוק.

מאז קום המדינה גבר והלך הביקוש לחוקרים פרטיים עד כי בשנת 1972 חוקקה הכנסת את חוק חוקרים פרטיים, הנודע גם בשם "חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה".

חוק חוקרים פרטיים מפרט בין היתר את ההליך שעל אדם לעבור לשם קבלת רישיון להיות חוקר פרטי, נושאים שיהיה עליו להבחן בהם, הרכבו של גוף אשר יהיה אמון על הענקת רישיון לחוקרים פרטיים, זמני התמחות נדרשים והמשך הליך ההרשאה לחוקרים פרטיים אשר מבקשים לפתוח ולהפעיל משרד חקירות פרטיות.

ההגדרה שנותן החוק לחוקר פרטי

בסעיפו הראשון של חוק חוקרים פרטיים נמצאת הגדרה למי הוא למעשה חוקר פרטי וכן מה הם "שירותי שמירה". החוק קובע כי חוקר פרטי הינו אדם העוסק במתן שירות של איסוף מידע על הזולת לשם מסירתו לאדם אחר. החוק מוציא מן הכלל את מי שאוסף מידע לצרכים אחרים כגון מחקר, סקרי דעת קהל ופירסום.

שירותי שמירה מוגדרים בחוק חוקרים פרטיים כשירות הניתן לשם הגברת בטחונו של אדם עצמו או רכושו. החוק כולל במסגרת שירותי שמירה גם התקנת מערכות מיגון כגון אזעקות, מצלמות אבטחה וכו'.

תנאי סף והליך רישוי חוקר פרטי

חוק חוקרים פרטיים מגדיר תנאים בסיסיים שאדם חייב לעמוד בהם כדי שיוכל לקבל רישיון לעסוק בחקירות פרטיות. מבין אלה נקבע כי עליו להיות אזרח ישראלי בן 23 לפחות, סיים 12 שנות לימוד או הינו בעל השכלה שוות ערך, הועסק במשך שלוש שנים לפחות, לסירוגין או ברציפות במהלכן של שש השנים האחרונות, במשרד חקירות מוכר ומורשה.

עוד קובע החוק כי המבקש לקבל רישיון לשמש חוקר פרטי יעמוד בהצלחה במבחנים בדיני ישראל ואתיקה מקצועית בהתאם לתוכנית שנקבעת על ידי משרד המשפטים.

על הענקת הרישיון אמונה ועדה, שעל הרכבה יפורט עוד בהמשך. ועדה זו רשאית לקבוע כי למרות שאדם עומד בתנאים לקבלת רישיון אין להעניק לו רישיון שכזה מטעמים של בטחון הציבור או אי התאמה אישית בגין עברו או אופיו של המועמד. מנגד רשאית הועדה להקל בדרישות לתקופת ההתמחות המוזכרת לעיל.

חוק חוקרים פרטיים קובע את השלבים בהליך קבלת רישיון חוקר פרטי. שמו של המועמד יפורסם ברבים (באמצעים שנקבעים לצורך זה) ותינתן אפשרות למי מקרב הציבור המעוניין להביע התנגדות למתן רישיון למועמד.

במקרים כאלה רשאית הוועדה לאסוף ראיות וכן לערוך בירור ולשמוע טענות הצדדים ו/או הרשויות אשר עמדתן תימסר על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה.

חובת נאמנות ללקוח ולרשויות המדינה

חוק חוקרים פרטיים קובע כי לחוקר פרטי חובת נאמנות כלפי לקוחו והוא משמש כ"שליחו" כמשתמע מההגדרה המשפטית למונח זה. עוד קובע החוק כי על חוקר פרטי חלה החובה למסור, על פי דרישה של היועמ"ש, ידיעות בדבר עבירות שביצוען הסתבר לו במהלך חקירותיו.

אם ידיעות כאלה עשויות להפליל את לקוחו של החוקר הפרטי לא ימסור אותן לידי הרשויות אלה אם הסכים הלקוח לכך. חוקר פרטי יפסיק מיד את חקירותיו בעניין שלגביו הורה לו היועמ"ש לעשות כן. הפסקה כזו תידרש למשל במקרים בהם עשויה פעילותו של החוקר הפרטי להפריע לחקירת המשטרה.

הרכב ועדת הרישוי

חוק חוקרים פרטיים מגדיר את הרכבה ואופן מינוי חברי הועדה האמונה על רישוי חוקרים פרטיים. מינוי הועדה נופל בגדר סמכותו של שר המשפטים. הועדה תמנה שבעה חברים ביניהם שופט מחוזי (ישמש יושב ראש הועדה), שלושה חברים אשר אינם עובדי מדינה, חבר אחד עליו המליץ ראש הממשלה, על השני שר המשפטים ועל השלישי השר לביטחון פנים.

דרישות נוספות מוגדרות בחוק עבור מתן רישיון לעמוד בראש משרד חקירות פרטיות (למשל דרישת המינימום לגיל המועמד עולה לעשרים ושמונה). הרישיון לנהל משרד חקירות פרטיות הינו נפרד ויש לקבלו בנוסף לרישיון חוקר פרטי.

נושאים נוספים הנידונים בחוק חוקרים פרטיים הם חידוש הרישיונות הנ"ל, פיקוח על חוקרים פרטיים (הן על ידי הרשויות והן על ידי מנהלי משרד חקירות פרטיות). תאגידי חוקרים פרטיים, אחריות בנזיקין ועוד.

איך בוחרים משרד חקירות? ליחצו לפרטים