חוק הגנת הפרטיות ועבודת החוקר

פורסם על ידי admin
ינו' 12 2010

פרטיות היא דבר החשוב לכל אחד מאיתנו. לשם כך נחקק החוק להגנת הפרטיות. מהו חוק זה וכיצד הוא משתלב עם עבודתו של החוקר הפרטי? הכל במאמר שלפניכם…

חוק הגנת הפרטיות והשלכותיו על עבודתו של החוקר הפרטי

כיצור חברותי נדרשו בני האדם מאז ומתמיד להגדיר באמצעים שונים אילו תחומים מחייו של אדם אין איש ראשי לחדור אליהם מבלי לקבל תחילה את הסכמתו המפורשת. הצורך בקביעת כללים מנחים שכאלה נובע מן הרצון להגן על הזכות לפרטיות שבלעדיה היינו מתקשים לתפקד תוך שמירה על אופיו הייחודי של כל אחד מאיתנו.

בעולם המולטימדיה של היום הופכות סוגיות של שמירה על הזכות לפרטיות סבוכות יותר ויותר. נתונים רבים אודות כל אחד מאיתנו נצברים במאגרי מידע ממשלתיים ופרטיים. לרשותו של חוקר פרטי עומדים כיום אמצעי מעקב משוכללים. ללא קביעת גבולות משפטיים ברורים, באמצעות חקיקה ופסיקה, הזכות לפרטיות עלולה להיות נרמסת בעת ביצוע חקירה פרטית ומעקבים על ידי משרד חקירות.

עבודתו של חוקר פרטי בישראל מוסדרת על ידי מספר חוקים כאשר בראשם עומדים חוק חוקרים פרטיים התשל"ב - 1972, חוק האזנות סתר התשל"ט – 1979  וחוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981.

חוק חוקרים פרטיים מסדיר את הנהלים סביב הסמכה ורישוי של חוקר פרטי ושל משרד חקירות, מה הם חובותיו של חוקר פרטי כלפי לקוחותיו וכלפי הממשל ועוד. חוק הגנת הפרטיות הוא הקובע למעשה את הגבולות שבתחומם בלבד ניתן לפעול בעת ביצוע חקירה פרטית, מעקבים או כל פעולה אחרת של איסוף מידע על ידי משרד חקירות.

הזכות לפרטיות בישראל

חוק הגנת הפרטיות בא לקבוע את היקפה של הזכות לפרטיות לה זכאי אדם בישראל.

מטרתו של המחוקק היתה להגדיר מהי פגיעה בפרטיות, מה ההגנות שמקנה החוק למי שפרטיותו נפגעת שלא כדין, מתי מוצדקת בכל זאת פגיעה בפרטיות. כל זאת מתוך מבט רחב על תחומי משפט שונים החלים על מצבים בהם יש חשש שלא תכובד הזכות לפרטיות.

מטבע הדברים, אחד מן התחומים בהם ברור כי יש חשש לפגיעה בזכות לפרטיות הוא בעת ביצוע פעולות מעקב ובילוש. לפיכך בפרק א' של החוק מופיעים סעיפים, בעיקר סעיף 2, הקובעים גבולות באשר למה יכול חוקר פרטי לעשות בעת ביצוע מעקבים או כל פעולה אחרת במסגרת חקירה פרטית.

תחום נוסף אשר במסגרתו מתעוררות סוגיות רבות לגבי היקפה הראוי של הזכות לפרטיות הינו תחום מאגרי המידע. פרק ב' כולו של חוק הגנת הפרטיות מוקדש להסדרת פעילותם של מאגרי מידע.

דרכים בהם אסור לפגוע בפרטיות

העיקרון המנחה של חוק הגנת הפרטיות הוא כי פרטיותו של אדם לא תיפגע ללא הסכמתו. אך החוק אינו מגדיר מהי אותה "פרטיות", במקום זאת מפורטות בחוק (בסעיף 2) דרכים בהן אסור לפגוע בפרטיות.

מבין דרכים אסורות אלה ישנן רבות אשר נוגעות במישרין לעבודתו של חוקר פרטי. למשל קובע החוק, כי אסור לבצע בילוש או התחקות אחר אדם באופן אשר עלול להטרידו. עוד נקבע כי אסור לבצע האזנה האסורה על פי חוק (לשם קביעת מה היא האזנה אסורה יש לפנות לחוק האזנות סתר).

החוק קובע איסור מפורש לצלם אדם כאשר הוא ברשות היחיד אך חילוקי דעות רבים נידונו בבתי המשפט באשר למה היא אותה "רשות יחיד".

כך בתיק משפחה 63340/98 לובה אלאיוף נגד אמנון אלאיוף ומירה אלאיוף נדרש בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לקבוע אם הקלטה חזותית של הנתבע בחנותו שבוצעה באמצעות חוקר פרטי, היא בגדר פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות: "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד".

בעניין זה קבע בית המשפט כי מרגע שהחנות פתוחה לקהל היא אינה נחשבת עוד "ברשות היחיד" אלה "ברשות הרבים" ולכן צילומים שנערכו בשעות פתיחתה של החנות יהיו קבילים כראיות בבית המשפט.

חוק הגנת הפרטיות קובע כי בגין פגיעה בפרטיות ניתן לתבוע פיצויים נזיקיים בתביעה אזרחית אך עבירה על חוק הגנת הפרטיות מהווה אף עבירה פלילית שהעונש המקסימאלי בצידה הוא 5 שנות מאסר.

משרד חקירות אשר אינו מקפיד שלא לחרוג מן המגבלות שמציב חוק הגנת הפרטיות מסתכן בתביעה נזיקית וחיוב בתשלום פיצויים. חוקר פרטי שחטא באופן דומה עלול למצוא עצמו מואשם בפלילים. חוץ מהחשש מפני ענישה איסוף ראיות במהלך חקירה פרטית באופן הפוגע בפרטיות יגרום לכך שראיות אלה לא יוכלו לשמש בבית המשפט.

3 תגובות

  1. [...] האזנה לשיחות נחשבת להאזנת סתר, שאסורה על פי חוק וטומנת בחובה עונש של עד חמש שנות מאסר מתוקף חוק האזנת סתר, בהמשך אל חוק הגנת הפרטיות. [...]

  2. [...] כאשר מדובר בהאזנת סתר המיועדת לצורך סיכול פעולות פשע, האזנת הסתר תותר על ידי בית משפט, וזאת למרות נוקשותו של חוק הגנת הפרטיות. [...]

  3. [...] עם זאת, נשאלת השאלה - היכן עובר הגבול בין שמירה על החוק לבין הפרת חוק הגנת הפרטיות? [...]

טראקבק לפוסט זה