מעקב בארגון - האם מותר לנטר אחר פעילות העובדים?

פורסם על ידי admin
יוני 20 2010

מעקב בבית עסק נובע לרוב מתוך חשד שפעילות העובדים אינה כשורה. המעקב עשוי לחשוף התנהלות כושלת, אך ההחלטה הראשונית לבצעו מעלה סוגיות אתיות וחוקיות הקשורות לפרטיות העובד.

בעולם העסקי נפוצה התופעה של שימוש במשאבי החברה לצרכים פרטיים של העובד. נפוצה עוד יותר תופעת גניבת הציוד המשרדי.

בראייה עסקית, מדובר בסכומי כסף גבוהים אותם מפסיד העסק בטווח הארוך ונאמר כי כל מעביד לוקח בחשבון 10% הפסד כספי עקב גניבת ציוד משרדי.

יחד עם זאת, התפתחות הטכנולוגיה בתחום ניטור אחר העובדים מאפשרת לכל מעביד לפקח על עובדיו בכל שעות היממה.

כפועל יוצא מכך, סוגיית ניטור אחר העובד היא דילמה הנעה בין התחום הכלכלי לתחום המוסרי. כולם מבינים כי יש למעביד זכות להגן על קניינו, אך מצד שני יש לעובד זכות להגן על פרטיותו. כיצד מיישבים את הדילמה?

אמצעים לניטור אחר עובדים

אמצעי המעקב אחר עובדים יכולים להיעשות באופן פומבי או באופן חשאי. מצלמות נסתרות המקליטות את פעולות העובדים במשך 24 שעות יכולות להיות מוצבות במקומות חשאיים ובלתי נראים או במקומות אסטרטגיים וגלויים לכל.

ישנם גם אמצעי מעקב משוכללים יותר כמו תוכנות רוגלה העוקבות אחר שימוש לא ראוי במחשב של החברה, תגי זיהוי חכמים יכולים להצביע על מיקמו של העובד בכל רגע נתון או האזנות סתר, אשר יכולות לומר למעביד מי דיבר, מי הנמען ומתי.

הסיבות להשמת שיטות מעקב אלה הן רבות, ויכולות לנבוע מרצון להעריך את תפוקת העובד, דרך חשד להטרדה מינית, הדלפת מודיעין עסקי או גניבת כספים שלא כדין.

אין ספק כי אימוץ נקודת מבטו של המעביד מצדיקה אמצעים אלה. לא מדובר במשהו אישי אלא כלכלי נטו. שום עסק אינו מעוניין להפסיד כסף עקב התנהלות כושלת של עובדיו, ועל כן רבים פונים אל חוקר פרטי במטרה לחשוף התנהגויות קלוקלות במשרד.

הדילמה המוסרית

ניטור פעולתיו של העובד כרוכה באיסוף מידע פרטי. חשוב להבין כי רובנו מבלים את מירב שעות היום במקום העבודה וזכותינו לפרטיות חלה גם על המרחב הזה ולא רק על המרחב הפרטי בין קירות ביתנו.

עוד חשש העולה ממעקב אחר עובדים הוא שבירת האמון בין המעביד לעובד והידרדרות ביחסים שתוביל לתפוקה פחות טובה. כל עובד רוצה להרגיש כי מאמינים בו ולא חושדים בו.

לכאורה יכול העובד להסכים לאמצעי הניטור, אולם עולה החשש כי הסכמה זו אינה נעשית מתוך רצון חופשי אלא מחשש לאבד את מקום העבודה.

חוק הגנת הפרטיות מדגיש כי הסכמת העובד אינה בהכרח הצדקה לאמצעי מעקב אשר יפגעו בפרטיותו של העובד.

ניטור אחר עובדים בישראל

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא זה המעגן את זכויותיו של הפרט בישראל. יחד עם זאת, היעדר חקיקה מפורשת בדבר אמצעי מעקב במקום עבודה הופכת את התחום לפרוץ.

בסופו של דבר, רק בית המשפט יכול להחליט לטובת העובד או המעביד במקרה של חשש לפגיעה בחירותו של העובד.

באנגליה למשל, פרסם הממונה על הגנת הפרטיות קוד אתי המסדיר את התחום שבין פגיעה בעובד לבין פגיעה בבית העסק.

הקוד ממליץ על אמצעי ניטור גלויים ומתוך הסכמה וידיעת העובד מראש ובכל מקרה, על המעביד לשקול בכובד ראש את היתרונות והחסרונות של ניטור פעולות עובדיו.

בנוסף, מחקרים מוכיחים כי אמצעי מעקב המשמשים במסגרת חקירות פנים ארגוניות אינם משתלמים מבחינה כלכלית ופוגעים ביעילות החברה או העסק.

טראקבק לפוסט זה