שיטות החקירה של השב"כ

פורסם על ידי admin
נוב' 17 2010

שיטות החקירה של השב"כ היו ועודן לוטות בערפל. בשנות ה-80 נחשפו חלקן וכיום מקובל לתת לגיטימציה להפעלת "לחץ פיזי מתון" לצורך השגת מידע מאסירים בטחוניים. קראו עוד בכתבה.

שיטות החקירה של השב"כ היו מאז ומתמיד נושא לדיון פורה בחברה הישראלית. הדילמות היו ועודן ברורות - מה נדרש על מנת לסכל פיגועים חבלניים ולהציל חיי אדם? היכן עובר הגבול בין חקירה לעינוי? מהן זכויותיו של עציר אשר בידיו מידע לגבי פעילות חבלנית עוינת?

שאלות אלה ועוד הם רק חלק ממה שמתמודדים אנשי השב"כ מדי יום. זאת ועוד, הנושא הטעון מעלה שאלות לגבי כבוד האדם וחירותו, שאלות מוסריות והיחס של עולם הרחב אל הסיטואציה הספציפית בישראל.

"לחץ פיזי מתון"

את המשפט בכותרת כולם וודאי מכירים והוא מקור לנאומים פוליטיים, סאטירה חברתית וגם טיעון משפטי קביל בבית המשפט.

את הכלל הזה קבעה ועידת לנדוי משנת 1987 אשר הובילה לתחילת הדיון הציבורי בנושא שיטות ביצוע חקירות הננקטות על ידי השב"כ.

הועדה כונסה בעקבות החקירה, העינויים והאשמתו של קצין צה"ל ללא עוול בכפו. הקצין בן העדה הצ'רקסית סגן עיזאת נאפסו הואשם בריגול לטובת אש"ף ונידון ל- 18 שנות מאסר.

רק לאחר 7 שנים של ריצוי עונש יצאה האמת לאור, נאפסו זוכה וועדת לינדוי כונסה על מנת להחליט על תקנות וחוקים לפעילויות החקירה של השב"כ.

מסקנות הועדה היא כי יש לחוקק חוקים ברורים לגבי שיטות איסוף מידע מאסירים בטחוניים, כמו גם לדווח על החקירה במלואה, מתחילתה ועד סופה.

הוועדה אישרה כי במקרים מיוחדים יש צורך להפעיל "לחץ פיזי מתון" על מנת לשחרר מידע שעלול להציל חיים. על בסיס ההנחה הזו, נבדקו ונבדקות כל חקירות השב"כ מאז ועד היום.

שיטות החקירה וארגוני זכויות אדם בישראל

הדיון הציבורי על שיטות החקירה של השב"כ מגובה על ידי ארגוני זכויות אדם, כשהבולט מביניהם הוא עמותת "בצלם" אשר מפרסמת דו"חות ועדויות על שיטות החקירה של השב"כ.

בין היתר עמותת "בצלם" מפרסמת את שיטות חקירה שלפי דעתה פסולות מכל וכל - מניעת שינה, איזוק בידיים מתוחות, שמיעת מוסיקה חזקה, שימוש באלמנטים פסיכולוגיים כמו איום על בני משפחה אחרים, סטירות, מכות, מתיחה מכאיבה תוך שימוש בשולחן ועוד.

חלק משיטות אלו עדיין מתקיימות ומוסיפות להתקיים גם היום.

אמנות בינלאומיות לשמירה על זכויות אדם

שתי אמנות בינלאומיות, אמנת ז'נבה ואמנת האומות המאוחדות נגד עינויים, שוללות כל שימוש בלחץ פיזי או פסיכולוגי על מנת להשיג מידע מאסיר או עציר.

ישראל חתומה על שתי אמנות אלה אולם ארגוני זכויות אדם טוענים כי היא מפרה אותם על בסיס יום יומי, בחסות המצב הבטחוני ששורר בישראל.

מה אנחנו באמת יודעים על שיטות החקירה?

התשובה היא - לא הרבה. חשוב לזכור שבישראל יש עדיין צנזורה חמורה על אמצעי התקשורת והמידע שזורם לציבור הוא מועט ומתבסס על עדויות בלבד.

בנוסף, 43% מתושבי מדינת ישראל תומכים בשיטות החקירה של השב"כ, כולל עינויים במטרה להציל חיים.

כל עוד המצב הבטחוני ישאר כפי שהוא, עינויים ושיטות חקירה לא קונוונציונאליות יהיו חלק בלתי נפרד מעבודת השב"כ.

יחד עם זאת, יש דרישה אמיתית וכנה לשקיפות מלאה יותר ודיון ציבורי בתחום העינויים.

טראקבק לפוסט זה